ע"א 3440/05

תקציר

השופט, ד"ר קובי ורדי, דחה את ערעורו של המערער, והסכים עם החלטת בית משפט קמא שלא להיעתר לבקשת המערער למתן רשות להתגונן מפני טענת המשיב. פסק דינו של בית משפט קמא נחשב מנומק היטב והשופט לא מצא בו כל טעות. על מנת להתגונן מפני תביעה בפסק דין מקוצר, יש לבקש ולקבל רשות מבית המשפט, אשר יבחן את הבקשה על פי כללים מנחים מסוימים. הנתבע זכאי לרשות להתגונן אם טענותיו, בהנחה שהן נכונות, מגלות הגנה מפני התביעה. טענותיו של המערער – ובכלל זה כי אולץ לחתום על הסכם הסדר חוב תחת איום בתביעה משפטית, כי שגה בית משפט קמא בכך שלא ראה בו ערב יחיד, כי חסרים לו מסמכים רלוונטיים להגנתו וכי הבנק הגדיל את האשראי ללא הסכמתו – נמצאו כולן בלתי נתמכות או בלתי מוצדקות. יתר על כן, השופט מצא כי טענותיו של המערער חסרות פירוט ואינן מהותיות דיין כדי להצדיק רשות הגנה. עוד טען המערער כי לא קיבל הודעה על מצב החוב, אך השופט קבע כי הדבר הופרך בראיות, וגם אם לא היה כזה, הערבות עדיין הייתה עומדת בעינה. גם טענת המערערת כי מימוש הבטוחות להסדר החוב היה מופרז נדחתה מכמה טעמים: חוסר פירוט, סעיף הוויתור בהסכם הסדר החוב, ולגופו של עניין בתצהיר ובטיעוני המערערת. בנוסף, קבעה השופטת כי טענת המערערת בדבר תנאים מפלים בחוזה אינה נתמכת בפירוט עובדתי ויש לדחותה. לבסוף, אישר השופט את פסיקת ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין על ידי בית משפט קמא, ולא מצא סיבה לסטות מהכלל לפיו ערכאת הערעור אינה מתערבת בפסיקה כזו. השופט הגיע למסקנה כי הגנתו של המערער כמוה כהגנת בד ועל כן דחיית בקשתו של המערער להתגונן הייתה מוצדקת. השופט המליץ לעמיתיו לדחות את הערעור ולהטיל על המערער הוצאות משפט.