ת"פ 668-12-13

תקציר

הכרעת הדין דנה במסגרת הנורמטיבית האופפת את סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי, המחייב זיכוי מיידי אם טענת התביעה לא הוכחה דיה. המושג "הוכחה לכאורה" נבחן, תוך התייחסות לפסקי דין קודמים בע"פ 732/76 ובש"פ 8087/95 המדגישים כי ראיות התביעה אינן צריכות להיות חד משמעיות, אלא עליהן להציג טיעון לכאורה מספיק כדי להעביר את נטל הראיה אל הנאשם. בהתייחס לפרטי המקרה, פסק הדין דוחה את טענת הנתבעים בדבר ייעוד קרקע לשימוש חקלאי. ראיות התביעה, לרבות תכנית מתאר מחוזית חלקית ועדויות גורמים רשמיים, נחשבות מספיקות כדי לבסס לכאורה טענה כי הקרקע המדוברת הייתה בעלת ייעוד חקלאי. ראיה זו נראית מספקת כדי להעביר את נטל ההוכחה אל הנתבעים. באשר להפעלת גן אירועים בנכס, פסק הדין מקבל את ראיות התביעה, לרבות דוחות בדיקה ותצלומים, כמבססות די הצורך לכאורה כי הנאשמים הפעילו גן אירועים ללא היתר כדין. ראיה זו קושרת את הנאשמים להפעלת גן האירועים, ושוב עובר נטל ההוכחה לנתבעים להביא ראיות סותרות. לסיכום, פסק הדין קובע כי התביעה הצליחה להציג טיעון לכאורה נגד הנאשמים, תוך דחיית טענותיהם בדבר "חוסר אשמה" והטלת הנטל עליהם להציג הגנה. החלטה זו מתקבלת על סמך הראיות שהוצגו והמסגרת המשפטית הרלוונטית.