המ"ש 14950-10-23

תקציר

בית המשפט דחה בקשה להארכת המועד להישפט בגין עבירת מהירות, למרות טענות המבקש לנסיבות חריגות. המבקש שילם את הקנס מבלי להגיב לחיוב, מה שנחשב להודאה באשמה. לטענתם, הקנס שולם בשוגג לצד קנסות אחרים, מבלי לשים לב לעבירה הספציפית. עם זאת, בית המשפט לא השתכנע מהסבר זה וציין כי המבקש לא הפעיל שקידה ראויה לבירור נסיבות התשלום. עוד קבע השופט כי חזקה על המבקש כי קיבל את הודעת הקנס, שכן היא נשלחה בדואר רשום והוחזרה מבלי שנמסרה, והמבקש לא הביא ראיות מספיקות לסתור חזקה זו. יתר על כן, השיהוי המשמעותי בין תשלום הקנס לבין הגשת הבקשה להארכה – למעלה משנה ושמונה חודשים – לא היה מוצדק. עוד טענו המבקשים כי לא קיבלו את הדו"ח, אך בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי מששולם הקנס, חזקה על המבקש כי ידע על העבירה. בנוסף, הטענה כי נהג אחר הפעיל את הרכב בעת ביצוע העבירה אינה מצדיקה את הארכת המועד למשפט, וכך גם הנזק הפוטנציאלי הנובע מצבירת נקודות במשרד הרישוי . בהיעדר טעמים מיוחדים או נסיבות חריגות, נדחתה הבקשה ללא דיון.