ת"א 52226-12-21

תקציר

פסק הדין מקבל את תביעת התובעים באופן חלקי. השופטת קבעה כי גלבוע הפר את הסכם המכר עם התובעים בכך שלא רשם את הדירה כיחידה נפרדת בתוך המועד החוזי. מפרשנותם של סעיפי החוזה עולה כי חובת הרישום של גלבוע היא חובה תוצאתית, המחייבת אחריות מוחלטת ולא שקידה סבירה כפי שטען הגלבוע. העיכוב, לרבות זה שנגרם בשל מגפת הקורונה, אינו סביר וגלבוע לא הוכיחה מאמצים ראויים לביצוע הרישום ללא דיחוי. לפיכך ניתן נגד גלבוע צו מניעה להשלמת רישום הזכויות על שם התובעים, ונפסקים להם הוצאות בסך 25,000 ₪. השופט פסק לטובת התובעים גם בנוגע לבעלות על החניון השלישי, שנמכר להם כדין על ידי הגלבוע, והוציא צו הצהרתי המכריז על התובעים כבעלים. טענות התובעים בדבר הפיצוי המוסכם נדחו מאחר שהחוזה לא נחשב לחוזה אחיד, והצדדים ויתרו על קיומן של ראיות בהליך זה. יתר הנתבעים חויבו לשלם לתובעים 12,000 ₪ ביחד ולחוד הוצאות.