בש"פ 10247/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על צו מעצר לנאשם העומד בפני מספר אישומים חמורים. סעיפי אישום אלה כוללים תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש, תקיפת בן זוג בנסיבות מחמירות, שיבוש הליכי משפט ואיומים. על פי החשד, התקיפות התרחשו במשך 29 שנים, והקורבן, בת זוגו של הנאשם, העידה על פחדה ממנו ועל איומיו להרוג אותה אם תתלונן. ההגנה הציעה חלופת מעצר, והציעה להכניס את המערער לכפר דתי תחת פיקוחו של רב מקומי, תוך פיקוח אלקטרוני באמצעות אזיקים. עם זאת, טענה המדינה כי חלופה זו אינה מבטיחה פיקוח הדוק מספיק וכי נוכח חומרת האישומים והסכנה הפוטנציאלית למתלונן, לא ניתן לשלול את הסיכון. בתי המשפט, לרבות בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, הסכימו עם עמדת המדינה והדגישו את המסוכנות הנשקפת מהמערער. בתי המשפט קבעו כי החלופות המוצעות אינן מנטרלות את הסיכון, במיוחד נוכח איומי המוות והיעדר פיקוח הדוק במקומות המוצעים. כאשר שירות המבחן המליץ גם על חלופות בשל חוסר יכולתו של המערער לעמוד בתנאים מגבילים, קבעו בתי המשפט כי מעצר הוא דרך הפעולה הראויה. עם זאת, השופט ציין כי אם תוצע חלופת מעצר הולמת, הכוללת פיקוח צמוד, בית המשפט יהיה מוכן לשקול אותה. משכך, הערעור נדחה, אך ניתנה למערערת הזדמנות להציע חלופה אחרת. פסק הדין, מיום 6.11.05, אישר את החלטת המעצר עד תום ההליכים המשפטיים.