ת"פ 2416/05

תקציר

זהו סיכום של פסק דין נגד משה גרין ו-13 אחרים בגין הפרת תוכניות לשימוש בקרקע. בכתב האישום נטען כי גרין חכר קרקע במושב בצרה ואיפשר להשתמש בה למטרות מסחריות ללא אישור מתאים. למרות שהשימוש המסחרי לא היה שנוי במחלוקת, גרין ניהל מאבק משפטי ממושך, העסיק מומחים רבים ועיכב את ההליכים במשך שנים. בסופו של דבר הורשעו גרין ושני נאשמים נוספים בשימוש בקרקע בניגוד לתוכנית. על פסק הדין הוגש ערעור, אך ערכאת הערעור החזירה את התיק לבית המשפט קמא לדיון נוסף. לאחר שמיעת ראיות נוספות, נתן בית משפט קמא פסק דין משלים, בו הרשיע שוב את הנאשמים. גזר הדין המקורי כלל קנסות, צווי הפסקת שימוש נדחים וצווי הריסה למבנים בלתי מורשים. גזרי דין אלה בוטלו מאוחר יותר בשל בעיות פרוצדורליות, ונערכו דיוני גזר דין חדשים. בית המשפט קבע כי מדובר בעבירות מתמשכות, המתפרשות על פני שנים רבות ומניבות רווחים ניכרים לנאשמים. הן התביעה והן הנאשמים הציגו דוחות שמאות על שווי המבנים הבלתי מורשים. התביעה טענה להחמרת הענישה הכוללת קנסות ועונשי מאסר, תוך הדגשת חומרת עבירות התכנון והשפעתן המזיקה על החברה. לגרין לא עבר פלילי קודם והוא טען כי עשה מאמצים להכשיר את השימוש בקרקע, אך הוא הואשם בהארכת ההליכים המשפטיים ואף בהטעיית בית המשפט. ישראל, נאשם נוסף, היה דייר של גרין ולא היו לו הרשעות קודמות. בית המשפט שקל את נסיבותיו של כל אחד מהנאשמים ואת חלקם בעבירות. בסופו של דבר נגזר על גרין לשלם קנסות בסך 800 אלף שקל, עם תקופת מאסר כחלופה והתחייבות לשלוש שנים שלא להפר את חוקי השימוש בקרקע. צווי הפסקת השימוש וההריסה נדחו. ישראל נשפטה לשלם קנסות בסך 250 אלף שקלים, עם תקופת מאסר חלופית והתחייבות לשלוש שנים. בית המשפט הדגיש את הצורך להיאבק בבנייה הבלתי חוקית ובשימוש המופרז בקרקע, והורה על ריצוי העונש למרות ההליכים הממושכים. לשני הנאשמים ניתנה זכות ערעור בתוך 45 יום.