עת"מ 34668-02-11

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לעתירות רבות שהוגשו לאחרונה על ידי אזרחים זרים המבקשים מקלט מדיני בישראל, לרבות העותר הנוכחי, אזרח גיאורגי שנכנס למדינה באופן בלתי חוקי בשנת 2006. העתירות מערערות על החלטת המדינה לדחות את בקשות המקלט שלהם ומבקשות לבטל החלטה זו, בטענה כי גירושם יחשוף אותם לסכנת חיים בארצות מוצאם. בית המשפט מכיר בהיבט המשפטי, הכרוך בפרשנות האמנה בדבר מעמדם של פליטים (1951) ובקביעה האם יחידים הניצבים בפני סכנת חיים לא פוליטית במולדתם נופלים להגדרת "פליט". בית המשפט מדגיש כי על פי פסיקות קודמות, עקרון אי-ההחזרה אוסר על גירוש אנשים למקומות שבהם נשקפת סכנה לחייהם או לחירותם. עיקרון זה חל על כל רשות שלטונית הנוגעת לגירוש יחידים מישראל ואינו מוגבל רק לפליטים כהגדרתם באמנה. בבקשות המבקשות צווי ביניים להישאר בארץ עד להכרעה בעתירה, מציע בית המשפט גישה רב-קטגורית. קטגוריה א' כוללת עתירות שאינן תקפות על הסף ויש לדחות אותן על הסף, כגון כאלה שמטרתן לקנות זמן או שהוגשו על ידי אנשים שמיצו את שהותם החוקית בישראל. קטגוריה ב' כוללת עתירות בעלות תוקף מהותי, המצביעות על סכנה לכאורה לחיי העותר ומצדיקה צו ביניים ודיון מלא. קטגוריה ג' נמצאת בין שני הקצוות הללו, ובית המשפט ישקול אם לתת צו ביניים על בסיס מאזן הנוחות. בבחינה הפרטנית של המקרה הנוכחי, ממקם השופט את בקשתה של העותרת בקטגוריה א', שכן נראה כי מדובר בניסיון להאריך את שהותה הבלתי חוקית בישראל מטעמים כלכליים. השופט מצביע על מספר נימוקים להחלטה זו: כניסתה הבלתי חוקית של העותרת לישראל, עיכובה בארבע שנים בהגשת בקשת המקלט, היעדר כל טענה לסכנה לחייה במולדתה והמניעים הכלכליים להישארות בישראל. בנוסף, השופט מציין כי העתירה דומה מאוד לעתירות אחרות שהוגשו על ידי אותו בא כוח, דבר המצביע על חוסר אמינות. לפיכך, השופט קובע כי יש לדחות את העתירה על הסף, ללא דיון, בשל היעדר עילה להתערבות בית המשפט. השופט מסכם בהדגשה כי על עורכי הדין לבחור בקפידה תיקים עם מצבים ממשיים של סכנת חיים ולא להגיש עתירות בעיקר להארכת שהותם של אנשים בישראל. דחיית עתירות אלה לא צריכה לגרור הוצאות אישיות לעורכי הדין, אך עליהם להפנים את האמור לעיל ולפעול בהתאם. החלטה זו, מיום 07/04/2011, התקבלה שלא בנוכחות הצדדים.