ה"פ 1340/06

תקציר

בית המשפט אינו משמש כערכאת ערעור לפסקי בוררות, ויכול להתערב רק במקרים מצומצמים של ביטול כמפורט בסעיף 24 לחוק הבוררות. העותרת ביקשה לבטל חלקים מפסק הבורר משלוש עילות לפי סעיף זה. העילה הראשונה, חריגה מסמכות, נדחתה מאחר שהראיות הראו כי החלטת הבורר נופלת בגדר הסכם הבוררות. פרשנות ההסכם העדיפה לכלול את כל המחלוקות בין הצדדים, וטענת העותר כי ההחלטה לא התקבלה על ידי הבורר עצמו אלא על ידי צד אחר נדחתה אף היא על סמך הראיות. העילה השנייה, המעניקה סעד גבוה מהנדרש, נדחתה אף היא, שכן ההפרש בסכום היה מזערי ולא הצדיק את ביטול פסק הבוררות. בנוסף, פסיקת פיצויים על ידי הבורר בגין עוגמת נפש לא נחשבה כחריגה מהסכם הבוררות, והעותר לא הוכיח עיוות דין. גם העילה השלישית, פסק דין בניגוד לדין, נדחתה מאחר שהבורר התייחס לדין המהותי ולטענות הצדדים, והחלטתו לא התגלתה כמתעלמת מהדין אלא לכל היותר מהווה טעות ביישום, שאינה עילת ביטול. לבסוף, הפרס לא נחשב מנוגד לתקנת הציבור. משכך, העתירה לביטול חלקים מפסק הבורר נכשלה, ופסק הבוררות אושר. כן חויב העותר בתשלום שכר טרחת עורך הדין של המשיבים והוצאות משפט.