ת"פ 38044-02-11

תקציר

גזר הדין מתייחס לשני נאשמים שהועמדו לדין בגין עבירות חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ואישומים נוספים של החזקת נשק ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. באישום הראשון נטען כי נאשם 1 דקר את נאשם 2 בבטנו ונזקק לניתוח דחוף, ואילו נאשם 2 חתך בתגובה את פניו וצווארו של נאשם 1. האירוע התרחש בשעות הבוקר המוקדמות כאשר שני הנאשמים שהו בכיכר הסמוכה לתחנת המשטרה בחדרה. אין ראיות ישירות לכך שנאשם 1 דקר את נאשם 2, אך התביעה הציגה ראיות נסיבתיות, לרבות עדויות עדים, ואת הסכין בה נעשה שימוש אשר נמצאה מאוחר יותר מוסתרת בבניין סמוך. שני הנאשמים הכחישו כי הכירו זה את זה, אך צילומי אבטחה הראו אותם מתחבקים וסותרים את דבריהם. התנהגותו של נאשם 1, לרבות התנגדות למעצר והתחמקות מתשובות בחקירות, מלמדת כי הייתה לו סיבה טובה להימלט. בית המשפט מצא מעל לכל ספק כי נאשם 1 דקר את נאשם 2. האישום השני מתייחס לנאשם 1 שתקף שוטר, טל דוד, בעת שליווה אותו לטיפול בבית החולים בעקבות אירוע הדקירה. נאשם 1 השתולל, הפיל את השוטר ארצה ואיים עליו לאחר שהשוטר סירב לאפשר לו לעשן. בית המשפט הרשיע את נאשם 1 בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ואיומים, בהתבסס על עדותו המהימנה של השוטר טל דוד, וראיות תומכות. באירוע הדקירה בו היה מעורב נאשם 2 הסתמך בית המשפט על עדויותיהם של שני שוטרים אשר ראו את נאשם 2 חותך את פניו של נאשם 2. נאשם 2 טען כי אינו זוכר את האירועים, אך בית המשפט מצא כי די בראיות התביעה כדי לבסס את זהותו כמבצע הפיגוע. בית המשפט הגיע למסקנה כי שני הנאשמים ביצעו עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ונאשם 1 הורשע גם בהחזקת נשק שלא כדין, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ואיומים. פסק הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים ב-23 באפריל 2012.