ע"ו 3718-05-08

תקציר

פסק הדין דן באמות המידה לביסוס קשר סיבתי משפטי בין אירועים לבין שירות צבאי כפי שהותוו בפסק דין העופות. על פי פסיקה זו, על התובעים להצביע על אירוע או מצב חיצוני במהלך שירותם שגרם למחלתם. ללא יסוד אובייקטיבי ייחודי לשירות הצבאי, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי. בית המשפט סקר מספר מקרים קודמים ומצא כי בכל אחד מהמקרים הנסיבות אינן מצדיקות קשר סיבתי בין נכותו של התובע לבין שירותו הצבאי. הדיון נסב סביב שלושה סוגי מקרים: מצבים רגילים במקום העבודה, אכזבה אישית ותנאי עבודה לא נוחים, ואירועים לא תפעוליים. בכל אחד מהמקרים הללו קבע בית המשפט כי האירועים אינם בלעדיים לשירות הצבאי ויכולים היו להתרחש מחוצה לו. לפיכך, לא ניתן היה לאשר את הקשר הסיבתי המשפטי בין האירועים לבין השירות הצבאי. השופטים, אילן ש' שילה, מיכל נדב ואסתר דודקייביץ', הגיעו למסקנה כי האירועים הנדונים אמנם מצערים ומלחיצים, אך אינם ספציפיים לשירות הצבאי ולכן הערעור נדחה.