ת"פ 8073/05

תקציר

הנאשמים, קרובי המשפחה אחמד אבו יחיא ובת אל סוויסה, הואשמו במספר עבירות הקשורות לאירוע שהתרחש ב-17 בפברואר 2005. סעיפי האישום כללו ניסיון חטיפה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, סיכון חיי אדם בנתיב תנועה, חבלה בכוונה מחמירה, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ושימוש ברכב לביצוע עבירה. בנוסף, נאשם 1 הואשם בנהיגה ללא רישיון וללא ביטוח רכב. האירוע נבע מסכסוך בין הנאשמים לבין אחמד אבו יחיא, שהיה נשוי לבת-אל, בת זוגו לשעבר של בן משפחתם של הנאשמים. בליל האירוע הגיעו הנאשמים סמוך לביתו של בת-אל ונתקלו באבו יחיא. על פי החשד, הם חסמו את דרכו, ניסו להכניס אותו בכוח לרכבם ורדפו אחריו כשהתנגד. שוטרים התערבו ופתחו במרדף אחר הנאשמים, שהפעילו את רכבם בפזיזות וסיכנו את השוטרים ואזרחים נוספים. הנאשמים לא שעו להוראות השוטרים לעצור וניסו לדרוס אותם. במהלך המרדף נפצע שוטר אחד. בסופו של דבר נטשו הנאשמים את רכבם ונמלטו רגלית אך נתפסו. במהלך מעצרם הם התנגדו ותקפו את השוטרים. בית המשפט הרשיע את הנאשמים בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו, סיכון חיי אדם בנתיב תנועה, חבלה בכוונה מחמירה ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. עם זאת, בית המשפט זיכה אותם מניסיון חטיפה ומהאישומים הקשורים לרכב בשל היעדר ראיות מספיקות. באופן ספציפי, בית המשפט הסתמך על עדויותיהם המהימנות של השוטרים ועדי ראייה אחרים, כמו גם על הודעותיהם הראשוניות של הנאשמים במשטרה, אשר סתרו את עדותם בבית המשפט. בית המשפט גם העדיף את הודעותיה של בת-אל במשטרה על פני עדותה בבית המשפט, שכן הן נמסרו זמן קצר לאחר האירוע והיו אמינות יותר. כמו כן, ציין בית המשפט כי טענת הנאשמים בדבר איבוד שליטה על רכבם אינה נתמכת וסותרת את חומר הראיות. באשר לשאלה מי מהנאשמים נהג, הגיע בית המשפט למסקנה כי שניהם חולקים אחריות פלילית, שכן הם היו שותפים למעשה. בעקבות זאת הורשעו הנאשמים בעבירות האמורות וזוכו מיתר סעיפי האישום.