ע"א 6184/98

תקציר

נסוב נסוב סביב תאונת עבודה שהותירה את המערער, יליד 1947, גרוש, חשוך ילדים, פצוע קשה ונכה 100%. המערער תבע את מעסיקו וגורם נוסף (קרנית) לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. פסק דינו של בית המשפט המחוזי הכניס את המערערת לבית אבות, כאשר קרנית אחראית להוצאות, עליהן ערערה המערערת. בית המשפט העליון פסק לטובת המערער, וקבע כי יש לאפשר לו להישאר בביתו ולקבל פיצוי בהתאם. קביעה זו מתבססת על הראיות המצביעות על כך ששהותו של המערער בביתו עדיפה, לרבות חוות דעת מומחים ועדויות התומכות בטיפול ביתי. בית המשפט הדגיש כי אין להפלות את המערער, שאין לו משפחה, ועליו להגשים את רצונו לגור בדירתו שלו. יתר על כן, בית המשפט ציין כי הטיפול במערערת בבית הוא בראש סדר העדיפויות ויש לשקול שהייה בבית אבות רק כאשר הטיפול בבית אינו אפשרי. העניין הוחזר לבית המשפט המחוזי לפסק דין חדש, בהתחשב ברצונו של המערער להישאר בביתו ובקביעת הפיצוי ההולם. בנוסף, קבע בית המשפט כי על קרנית לשאת במלוא התשלום בגין שהותו של המערער בעבר במרכז הרפואי הרצליה. השופטת ט' שטרסברג-כהן נתנה את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים י' אנגלרד וא' א' לוי.