עת"מ 24901-12-14

תקציר

בית המשפט מקבל את עמדת העותרת כי אין להגביל את הפטור הקבוע בסעיף 6א לחוק לשטח של עד 90 מ"ר. כוונת החוק היא להעניק הקלות בתשלומי הארנונה לנכים, לעודד אותם להשתלב בחברה ולנהל עסקים. הגבלת הפטור לאזור מסוים תיצור הבחנה בלתי מוצדקת בין סוגי עסקים שונים, שאינה עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה. לשון החוק תומכת אף היא בפרשנות לפיה מגבלת השטח שבסעיף 6 אינה חלה על סעיף 6א, שכן מדובר בשני סעיפים נפרדים, והמחוקק היה מציין במפורש מגבלת גודל אילו הייתה כוונתה. יתר על כן, ההיסטוריה של חקיקת החוק מלמדת כי התיקון נועד לפטור עסקים בבעלות נכים מארנונה כאשר הם מתקשים להרוויח, וקריטריון השטח אינו מתאים לעסקים כפי שהוא מתאים לדירות מגורים. לבסוף, טיעוני הצדדים ופסקי הדין הקודמים אינם מקדמים פרשנות שונה. לפיכך, הפטור של העותרים מארנונה צריך לחול על כל שטח עסקיהם. כן חויב המשיב לשאת בהוצאותיו של העותר בסך של 15,000 ₪.