בצה"מ 52277-09-20

תקציר

תושב הגיש בקשה לביטול צו הריסה מנהלי שהודבק לבניין שלו. המבקש טען כי לא קיבל את כל המסמכים מהמשיב וביקש אותם בבקשתו, אך לא פעל לבירורם באופן אקטיבי ולכן לא יכול היה להכין את עניינו כראוי. בית המשפט מצא כי טענה זו אינה תקפה, שכן חלף די זמן בין הבקשה לבין הדיון על מנת שיוכל לקבל את המסמכים. עוד טען המבקש כי קיימים פערים בין הגרסה העברית לגרסה הערבית של צו ההריסה באשר למסגרת הזמן להגשת בקשת ביטול, דבר שגרם לעיכוב בבקשתו. בית המשפט הסכים כי נפלה טעות שיש לתקן, אך מצא כי במקרה זה הבקשה איחרה רק ביום או יומיים וכי הטעות אינה מצדיקה את ביטול הצו. עוד טען המבקש, כי המשיב לא התייעץ כראוי עם הגורמים הדרושים טרם מתן הצו. בית המשפט מצא כי המבקש לא הביא כל ראיה לכך ואין די בטענות כלליות בדבר ליקויים מנהליים כדי להוכיח טענה זו. באשר לטענת המבקש כי קיים אופק תכנוני שיאפשר לו להכשיר את בנייתו, מצא בית המשפט כי המסמכים שסופקו מלמדים כי אין אופק כזה וכי הבנייה אינה צפויה להיות חוקית בקרוב. המבקש טען גם לאכיפה בררנית, תוך הצגת ראיות לבנייה סביב נכסיו, אך בית המשפט מצא כי מדובר באכיפה נרחבת וחלקות רבות סביב הנכס פנויות. לבסוף, טען המבקש כי הגיש בקשה להיתר בנייה, אך בית המשפט מצא כי הבקשה התייחסה למחסן בשטח של 30 מ"ר ולא לרצפת הבטון ששטחה 467 מ"ר. בית המשפט הורה לדחות את הבקשה לביטול צו ההריסה, וקבע כי הצו יבוצע בתוך 60 יום, תוך מתן פרק זמן של 14 יום לערעור לערכאה גבוהה יותר, והורה למבקש לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪.