רע"ב 6390/19

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת האסיר לחופשה לצורך ערעור על סמך העובדה שהיא מתמקדת בעניינו האישי ואינה מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות או סוגיות כלליות, שהן אמת המידה להיעתרות לבקשות כאלה. די במסקנה זו כדי לדחות את הבקשה. עם זאת, השופט ממשיך לבחון את גופו של המקרה. השופט מציין כי ההטבות שהאסיר מבקש – שיחות טלפון, ביקורים, התייחדות ואספקת עיתונים – הן זכויות יתר ולא זכויות, וההחלטה להעניק או לשלול אותן מותירה לשיקול דעתם של הצדדים המשיבים. גם מעמדו של האסיר כאסיר ביטחוני מגביל את זכאותו לזכויות אלה. באשר לשלילת הקשר הטלפוני, השופטת מסכימה כי היא הייתה מוצדקת בשל אופייה הפוליטי של שיחתו של המבקש, המהווה שימוש פסול בטלפון. השופט גם לא מצא פגמים פרוצדורליים בסירוב וסבור כי שביתת הרעב שביצע המבקש לא הייתה תגובה מוצדקת לפגיעה כלשהי בזכויותיו. כמו כן, השופט תומך בהחלטתו של מפקד בית הסוהר לשלול מהמבקש הטבות שונות בעקבות עבירת משמעת זו. השופטת מתייחסת גם לטענות המבקש בנוגע לביקורי התייחדות ומציינת כי מאחר שהביקור המבוקש בספטמבר 2019 חלף, הנושא לוט בערפל. המבקש רשאי להגיש בקשה חוזרת לחודש אוקטובר 2019, וההחלטה תיבחן לגופה. סיכומו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית, וגם עיכוב ביצוע שלילת ההטבות נדחה.