ת"א 51650-03-15

תקציר

המחלוקת נסובה סביב עבודות הרחבת מרפסות בבניין דירות. הדיירים חתמו על הסכמים עם קבלן להרחבות מרפסות אך בהמשך טענו לליקויים בעבודה ושכרו קבלן אחר שיסיים את העבודה. הקבלן טען כי טענות השוכרים מופרכות וכי הם הפרו את ההסכמים. שני הצדדים הגישו תביעות כספיות זה נגד זה. בית המשפט מינה מהנדס מומחה שיבחן את העבודה וייתן המלצות. המומחה מצא כי עבודת הקבלן הייתה תקינה ברובה ולא היוותה הפרה של ההסכם. הוא גם סיפק אפשרויות לדרך הפעולה הנבחרת של הדיירים וחילק את האחריות הכספית בהתאם. בית המשפט קיבל את ממצאי המומחה וקבע כי טענות הדיירים לליקויים אינן מבוססות. נפסק כי הדיירים היו אחראים לתכנון פרט האיטום, והקבלן פעל כראוי בכך שביצע את עבודות האיטום בדרך הרגילה. באשר לתשלום, קיבל בית המשפט את הערכות וחישובי המומחה, וקבע כי הקבלן זכאי לתשלום עבור העבודה שבוצעה, בניכויים בגין טענות השוכרים. בית המשפט דחה גם טענות נוספות של הדיירים בדבר עיכובים ובעיות בחדירת מי גשמים, וקבע כי הקבלן לא אשם. כמו כן, התביעה האישית נגד אחד הנתבעים, אבי בלנקו, נדחתה מאחר שלא הייתה לו כל מעורבות בבנייה. עם זאת, התביעה האישית נגד אלכס בלנקו, שהיה מנהל העיזבון והמשא ומתן היחיד, התקבלה, מה שהפך אותו לאחראי ביחד ולחוד עם החברה הנתבעת. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, וההתחשבנות ביניהם התבססה על ממצאי המומחה. פסק הדין דחה את טענות שני הצדדים זה כנגד זה, למעט ההתחשבנות הפיננסית כפי שקבע המומחה.