רע"פ 6817/22

תקציר

בפסק דין זה, בקשת רשות הערעור נדחית על בסיס עקרונות משפטיים מבוססים המגבילים ערעורים מסוג זה למקרים חריגים הכוללים סוגיות משפטיות רחבות היקף או עיוותי דין מהותיים. בית המשפט, בהתייחסו לתקדימים מבוססים, מדגיש כי בקשות הנוגעות בעיקר לחומרת הענישה אינן עילה לערעור אלא אם קיימת חריגה מהותית מנוהלי הענישה המקובלים. המקרה המדובר עוסק במבקש שדקר את ידו של שכן במהלך ויכוח על מקומות חניה ופצע אותו בסכין. בית המשפט מדגיש כי אלימות כזו, במיוחד בעניינים של מה בכך, מצדיקה מאסר משמעותי כדי להעביר מסר שהתנהגות כזו אינה מקובלת. חרף נסיבותיו האישיות של המבקש, חומרת המעשים, פוטנציאל הפגיעה הגדול יותר והצורך החברתי להרתיע מפני אלימות ציבורית מצדיקים את החלטת בית המשפט. העונש שניתן הן על ידי בית משפט השלום והן על ידי בית המשפט המחוזי תואם את אופי העבירה וחומרתה, וכל בקשה להתערב בפסק דין זה, במיוחד בערעור שלישי, אינה מוצדקת. משכך, הבקשה נדחית, ובקשה לדחיית המאסר נדחית דינה כמיותרת. פסק הדין מחזק את העמדה לפיה יש להתמודד בתקיפות עם אלימות במרחב הציבורי עם השלכות משפטיות מתאימות לקידום שלום וסדר חברתי.