ע"א 32187-03-24

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק דין בערעור בעניין תאונת דרכים** **מבוא** הערעור שלפנינו עוסק בתאונת דרכים, כאשר המוקד המרכזי הוא קביעת האחריות בנסיבות בהן נהגת אחת (שרון קורן, נהגת המכונית המבוטחת) נכנסה לצומת באור אדום, בעוד הנהג השני (המערער) נכנס באור ירוק. בית משפט השלום הטיל על המערער 25% אשם תורם, למרות קביעתו כי שרון היא זו שנכנסה באור אדום, בנימוק כי היה עליו לנהוג בזהירות יתר ולא להאט בכניסה לצומת. הערעור מתמקד בשאלת נכונות הטלת האשם התורם על המערער. **עקרונות משפטיים וקביעת עובדות** 1. **הכרעת בית משפט קמא ומעמד קביעות עובדתיות:** בית משפט השלום קבע ממצא עובדתי ברור לפיו המערער נכנס לצומת באור ירוק, ושרון, נהגת הרכב המבוטח, נכנסה באור אדום. בית המשפט המערער מבהיר כי אינו מתערב בממצא עובדתי זה, שכן הוא יצא מלפני הערכאה המבררת (סעיף 5). זוהי אבן יסוד בדיני ערעורים, לפיה ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, אלא אם כן נפלו בהם טעויות מהותיות או שהם נוגדים את הראיות. 2. **חובת הזהירות של נהג:** בית המשפט המחוזי, מסכים עם בית משפט השלום כי קיימת חובה כללית על נהג לנהוג בזהירות בכל עת. עיקרון זה מוכר היטב בדיני נזיקין, ובפרט בדיני נזיקין בנזיקין. נהג חייב לנהוג בזהירות סבירה, להתחשב בתנאי הדרך, בתנועה ובגורמים נוספים העלולים להוביל לתאונה. 3. **הסתמכות על אור ירוק ותום לב:** הנקודה המשפטית המרכזית בפסק הדין היא הגדרת גבולות חובת הזהירות של נהג הנכנס לצומת באור ירוק. בית המשפט המחוזי קובע, ובכך מהווה חידוש או לכל הפחות הבהרה משמעותית, כי "גם אם קיימת חובה על נהג להיזהר כל העת, הוא רשאי להניח, כאשר הוא מגיע לצומת וברמזור דולק האור הירוק, כי יש בידו להמשיך ולנסוע במהירות בה הגיע אל הצומת, ולא להאט רק משום שהגיע לצומת" (סעיף 6). עמדה זו מבססת עקרון של "הסתמכות לגיטימית" על רמזור ירוק. נהג הנכנס כדין לצומת (באור ירוק) אינו חייב להאט באופן אוטומטי, אלא אם כן תנאי הדרך או התנועה מחייבים זאת, או אם הוא מבחין במכשול בלתי צפוי. 4. **הבחנה בין מהירות סבירה למהירות מופרזת:** בית המשפט מוסיף הבהרה חשובה: "מובן ששונים היו פני הדברים אילו נסע המערער במהירות העולה על המותר או הסביר לפי תנאי הדרך. לא זה הוא המצב בענייננו" (סעיף 6). הדבר מדגיש כי ההגנה על הנהג הנכנס באור ירוק אינה מוחלטת. אם מהירות הנסיעה של המערער הייתה מופרזת או בלתי סבירה, אזי היה מקום להטיל עליו אשם תורם. אך במקרה זה, על פי הקביעות, לא היה כך. 5. **קביעת בית משפט השלום לגבי ראיית הרכב השני:** בית המשפט המחוזי מתייחס לקביעת בית משפט השלום לפיה המערער ראה את רכבה של שרון נכנס לצומת, ומכאן היה עליו להאט. אך, בית המשפט המחוזי מתקן קביעה זו, בהתבסס על הפרוטוקול, וקובע כי המערער העיד כי לא ראה את הרכב השני נכנס לצומת (סעיף 6). זהו מקרה שבו ערכאת הערעור, על סמך הפרוטוקול, מגיעה למסקנה עובדתית שונה מזו של בית משפט השלום, לצורך הדיון בערעור. **החידוש המשפטי / ההבהרה המשמעותית** החידוש או ההבהרה המרכזית בפסק דין זה נעוצים בקביעה כי נהג הנכנס לצומת באור ירוק **אינו בהכרח חב באשם תורם**, גם אם הייתה תאונה, רק מעצם העובדה שלא האט. בית המשפט מבצע הפרדה ברורה בין חובת הזהירות הכללית לבין יישומה בנסיבות קונקרטיות, ומעניק משקל לגיטימי להסתמכות על אור ירוק כאינדיקציה לכך שניתן להמשיך בנסיעה. קביעה זו תורמת לבהירות המשפטית בנוגע לאחריות בנסיבות של צומת מרומזר, ומקטינה את הסיכון כי נהגים הנכנסים כדין יואשמו שלא בצדק באשם תורם. **תוצאה** לאור האמור, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, ביטל את קביעת האשם התורם של 25% שהוטלה על המערער, וקבע כי האחריות לתאונה נופלת כולה על שרון. המשיבים חויבו בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין למערער. **הערה:** פסק הדין ניתן בהעדר תשובת המשיבים, דבר המהווה שיקול בהליך הערעור, אך בית המשפט מצא לנכון להכריע לגופו של עניין על בסיס טענות המערער והממצאים שנקבעו בבית משפט השלום.