תפ"ח 46210-12-18

תקציר

הנאשם הורשע פה אחד ברצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין. עם זאת, השופטים קבעו כי מאחר שלא התקיימו נסיבות מחמירות, ההרשעה תשונה לרצח לפי סעיף 300(א) לחוק העונשין, שהעונש המרבי עליו הוא מאסר עולם. העבירה התרחשה כאשר הנאשם, שהיה נשוי לאחותו של הקורבן, ביקר במקום עבודתו של הקורבן בעקבות עימות עם אשתו. במהלך פגישתם, דחף הנאשם את הקורבן, מה שהוביל לנפילתו של הקורבן לרצפה. לאחר מכן דקר הנאשם את הקורבן פעמיים בגבו וגרם למותו. נקבע כי הנאשם לא התכוון לפגוע בקורבן טרם פגישתם, והוא פעל מתוך רגש בעקבות הוויכוח עם אשתו. השופטים דחו את בקשת התביעה למאסר עולם, ובמקום זאת קבעו כי טווח הענישה ההולם צריך להיות בין 22 ל-30 שנות מאסר. הם לקחו בחשבון את חוסר התכנון, את אופיו האלים של הנאשם, את חוסר אחריותו ואת הפיצויים הגבוהים ששולמו למשפחת הקורבן. השופט א' אליקים המליץ על עונש של 25 שנות מאסר, עליו הסכימו השופטים ר' בש וט' נאות פרי. גזר הדין יחל מיום מעצרו של הנאשם, וירוץ ברצף עם 8 חודשי מאסר קיימים. השופטים החליטו גם שלא להטיל עונש של מאסר על תנאי, ובחרו שלא לפסוק פיצוי נוסף בשל הסכם מחילה קודם.