עת"מ 18095-09-15

תקציר

העותרים ביקשו מבית המשפט לפסוק כי למשיבים אין סמכות להפקיע את אדמתם, המיועדת לצורכי ציבור ולהפקעה מזה קרוב ליובל שנים, בשל השיהוי הבלתי סביר של המשיבים וזניחת מטרת ההפקעה. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה משום שהעותרים לא מיצו את הליכי התכנון, וכי לבית המשפט אין סמכות לדון בנושא. עוד טענו המשיבים כי סמכותם להפקיע לא פקעה, וכי יש לדחות את בקשת העותרים משום שלא הוכח כי ניסו להשתמש בקרקע וסורבו. בית המשפט קבע כי העותרים לא נדרשו למצות את הליכי התכנון, שכן הסעד המבוקש בעתירה התבסס על דיני הקניין ולא על דיני התכנון. עוד מצא בית המשפט כי המשיבים עיכבו באופן בלתי סביר את ההפקעה וזנחו את מטרת ההפקעה. נקבע כי התנהלות המשיבים אינה יעילה ואינה עולה בקנה אחד עם תפקידם כרשות ציבורית. לפיכך קיבל בית המשפט את העתירה והורה כי פקעה סמכותם של המשיבים להפקיע את מקרקעי העותרים. כן הורה בית המשפט למשיבים לשאת בהוצאות העותרים ובשכר טרחת עורך דין.