ע"א 664/89

תקציר

בפסק הדין נקבע כי הערעור מתקבל בשל היעדר עילת תביעה נגד המערער ועל כן הוא נדחה. המשיב נדרש לשאת בהוצאות המערערת, המוערכות להיום בכ-15,000 ₪. עניינו של הסכם משכון, אשר חל עליו חוק המשכון והוא בעל אופי אובייקטיבי, והשאלה הייתה האם הוא כולל גם הסכם ערבות נפרד המחייב אישית את המערערת לפי חוק הערבות, התשכ"ז-1967. חוות דעתו של השופט ד' לוין, ששני שופטים נוספים הסכימו עמה, הגיעה למסקנה כי שטר המשכון עשוי להצביע על כוונה לערוב לחוב כולו, אך העובדה שהמשיב דרש מבעלה של המערערת לחתום על ערבות נפרדת מצביעה על כך שהצדדים לא ראו בשטר המשכון ערבות אישית. לפיכך, השטר לא חייב את המערערת באופן אישי, ורק הרכוש הנזכר בשטר היה חייב בפירעון. עוד ציינו השופטים כי יש לפרש כל עמימות בשטר לטובת המערער, מה שהוביל אותם למסקנה כי יש לקבל את הערעור.