ע"א 566/77

תקציר

פסק הדין הנדון עניינו בסכסוך חוזי בין המערער לבין מעסיקיו לשעבר, המשיבים חברת מוך ושירות בקר וצאן בע"מ (החברה). בחוזה הנדון, שנחתם ביום 27.5.1975, הוקמה חברה פרטית למתן שירותים לבעלי חיים, כאשר המערערת והמשיבים הם בעלי מניות ומנהלים. סעיף 22 לחוזה כלל הסכם אי תחרות, האוסר על המערער לעסוק בכל עסק מתחרה במשך שלוש שנים אם יעזוב את החברה. המערערת עזבה את החברה בחודש מרץ 1976 ובהמשך החלה להתחרות במשיבים, מה שהוביל אותם לתבוע בגין הפרת סעיף אי התחרות. המערער טען כי הסעיף אינו סביר ומנוגד לתקנת הציבור. בית המשפט העליון קבע כי ההגבלה סבירה ואינה סותרת את תקנת הציבור, דחה את הערעור והערעור שכנגד ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי. פסק הדין דן בהרחבה בפרשנותה של "תקנת הציבור" ביחס לדיני החוזים, תוך הדגשת הצורך להתחשב בתנאיה הספציפיים של ישראל. השופט י' כהן והשופט אשר הסכימו עם ההחלטה, ואילו השופט אלון הדגיש את השפעת מסורת המשפט העברי. בית המשפט ציטט גם מקורות ופסיקה רלוונטיים, לרבות פסקי דין אנגליים ומקורות המשפט העברי. יצוין, כי פסק הדין דחה את טענות המערערת, תוך שמירה על תוקפו של סעיף אי התחרות והדגשת חשיבות קיום ההתחייבויות החוזיות.