רע"א 7205/12

תקציר

השופט ח' מלצר פותח בקובעו כי בקשת רשות הערעור תתקבל, אך הערעור עצמו יידחה לגופו. הערעור מתייחס לבקשה להיתר המצאה לפי תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי למתן הודעת צד שלישי לצד זר מחוץ לתחום השיפוט של ישראל. התקנה מתירה לבית המשפט להתיר המצאת מסמכי בית משפט מחוץ לישראל במקרים מסוימים, לרבות כאשר האדם הוא בעל דין נחוץ או תקין בתובענה שהוגשה כדין. על המערער להוכיח כי קיימת עילת המצאה ברמה של "טענה הראויה לטענה" וכי לתביעה יש יתרונות המעוררים "שאלה כבדת משקל שיש לדון בה". החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה להיתר המצאה, שהתבססה על דעת הרוב, תתקבל. השופט מלצר מבהיר את הנסיבות הייחודיות של הודעות צד ג' ואת ניגוד העניינים המובנה של המבקש (הנתבע בתובענה העיקרית). בעוד שהמערערים צריכים להתגונן מפני התביעה העיקרית, עליהם גם להראות כי קיימת שאלה רצינית ביחס להודעת הצד השלישי. זה מחייב אותם להתייחס לטענות בתביעה העיקרית, מה שיוצר דילמה. עם זאת, הצדק סבור כי יש להחיל את הכללים הקיימים בנוגע להיתרי המצאה, לרבות הדרישה להוכיח שאלה רצינית, שכן הדבר מאזן בין האינטרסים של שני הצדדים ודבק באדיבות הבינלאומית. הפחתת הנטל הראייתי לא תהיה ראויה. בהתייחס למקרה הפרטני, מסכים השופט מלצר עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המערערים לא הראו שאלה רצינית שיש לבחון ביחס להודעת הצד השלישי. יתר על כן, סביר להניח שהפורום הישראלי אינו המתאים לשאלות של אחריות יצרן על פי הדין האמריקאי. משכך, מתקיימת הקביעה שלא לאפשר המצאת הודעת צד ג' למשיב, עם מספר תנאים הנוגעים להשתק ולהתיישנות. המערערים נדרשים לשלם למשיב הוצאות בסך 30,000 ₪. השופטת ארבל והשופטת שוהם מסכימות עם ההחלטה.