בש"א 1031/06

תקציר

עיריית תל אביב-יפו הגישה בקשה למתן ארכה לערעור על פסק דין שחייב אותם להשיב אגרות תיעול והיטלי סלילת כביש למשיב. בתחילה הם ביקשו ארכה עד 27 בפברואר 2006, בנימוק שתלויה ועומדת בקשה לתיקון טעות בפסק הדין, שלטענתם תשפיע על ערעורם. אולם, בטרם הוכרע בבקשה, דחה בית משפט קמא את בקשתם, ולפיכך תיקנה העירייה את בקשתם להארכה של 15 יום בלבד מהמועד החוקי ליום 12.2.06. המשיב התנגד לשתי הבקשות. על פי החוק, תיקון פסק דין יכול להצדיק דחיית המועד האחרון להגשת ערר, אך מאחר שבקשת העירייה נדחתה, אין שינוי במועדים. העירייה הסתכנה בכך שבקשת התיקון שלהם תידחה, והסטנדרטים הרגילים להארכת מועדים בשל הליכים תלויים ועומדים אינם חלים כאן. בעוד שהבקשה הוגשה במסגרת הזמן החוקית, היעדר בקשה תלויה ועומדת וסיכויי ההצלחה הנמוכים של הבקשה שהסתיימה אינם מצדיקים הארכה נוספת. לפיכך, הבקשה להארכת מעצר עד ליום 27.2.2006 נדחית. לעירייה עומדים חמישה ימים מיום הגשת ההחלטה להגיש ערר, ללא פסיקת הוצאות.