בש"פ 236/23

תקציר

במקרה הנדון, הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר אישר ערעור על החלטתו הקודמת של בית משפט השלום באשקלון לשחרר בערבות את המבקש, תושב הרשות הפלסטינית בן 20, לאחר שהואשם בכניסה לישראל שלא כדין, גניבת רכב ועבירות נלוות. המבקש, שנתפס נוהג ללא רישיון וללא ביטוח, היה אמור להשתחרר תחילה על ידי בית משפט השלום לאחר שהוצגו ערבים מהימנים. עם זאת, בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו עד תום ההליכים, בהסתמך על הראיות החזקות, על האופי המתוחכם של העבירות הנטענות ועל היותו של המבקש תושב חוץ, דבר שיכול להצביע על סיכון בריחה. המבקש ערער על ההחלטה וטען כי היעדר עברו הפלילי ואופי העבירות אינם מצדיקים מעצר כזה וטען כי תושבים אחרים ברשות הפלסטינית במצבים דומים שוחררו בתנאים. עם זאת, בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן נקבע כי היא נעדרת עיקרון משפטי רחב יותר או חשיבות ציבורית, שהם תנאי סף לערעורים מסוג זה. פסק הדין אישר כי גם עבירות רכוש יכולות להצדיק מעצר כאשר הן מבוצעות בתחכום, וכי מעמדו של המבקש כתושב הרשות נלקח בחשבון באופן לגיטימי בהערכת הסיכון שלו להיעדר. לפיכך, נימוקי מעצרו של המבקש נמצאו ראויים ועולים בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת, ואישרו את החלטת בית המשפט המחוזי.