ע"א 62946-03-15

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שפסק למשיב (גליק) פיצוי בסך 530,000 ₪ בגין עוולות שביצע המערער (מדינת ישראל, המיוצגת על ידי משטרת מחוז ירושלים) במניעת עלייתו להר הבית. גליק, מדריך טיולים מוסמך, עלה להר הבית עם קבוצת תיירים. מעשיו צולמו ושודרו בטלוויזיה. בעקבות אירוע זה אסרה עליו המשטרה להיכנס להר הבית. האיסור נמשך כשנתיים, ובמהלך תקופה זו המשטרה לא בחנה מחדש את המשך נחיצותו של האיסור ולא שמעה את עמדתו של גליק. גליק הגיש תביעה אזרחית נגד המשטרה, בטענה שביצעו מספר עוולות נזיקין ודרש פיצוי על הנזק שנגרם לו בעקבות האיסור. בית המשפט המחוזי קיבל את טענותיו של גליק, קבע כי המשטרה התרשלה מכמה בחינות וכי קיים קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם לגליק, ופסק לו את מלוא סכום הפיצויים הנתבע. המשטרה ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, דחה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ודחה את תביעתו של גליק. בית המשפט קבע כי המשטרה לא התרשלה בהחלטתה המקורית לאסור על גליק לעלות להר הבית, שכן ההחלטה התבססה על שיקולים סבירים וכללה שיקול דעת רחב לאיזון בין שיקולים ביטחוניים רגישים לבין זכויותיו של גליק. עוד קבע בית המשפט כי היעדר נהלים ברורים להפעלת סמכות זו ואי קיום שימוע ומתן זכות טיעון לגליק בטרם ניתנה ההחלטה אינם עולים כדי רשלנות, וממילא כשלים אלה אינם קשורים סיבתית לנזק שנגרם לכאורה לגליק. למרות שהמשטרה התרשלה בכך שלא בחנה את ההחלטה מעת לעת, ורשלנות זו קשורה סיבתית לחלק מהנזקים שנגרמו לגליק, קבע בית המשפט כי גליק התרשל גם הוא. גליק נמנע מלערער ישירות על ההחלטה או על אי-העיון בה בערכאה המוסמכת – בג"ץ. הדבר היווה הפרת חובתו למזער את הנזק, ולכן לא היה זכאי לפיצוי. עוד קבע בית המשפט כי סכום הפיצויים שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי היה מופרז ואינו נתמך בראיות. גם טענות נוספות של גליק במסגרת חוקים שונים נדחו. בנסיבות המקרה כולו, חויב כל צד לשאת בהוצאותיו.