ב"ל 17427-02-13

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה שהוגשה לבית הדין להכיר באירוע שהתרחש ביום 24.11.2011 כ"פגיעה בעבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי. התובע, רופא שיניים במקצועו, טען כי בעת ביצוע עקירה כירורגית מורכבת במטופל, הוא חש כאבים חדים וחולשה בזרועו הימנית, ולא הצליח להשלים את ההליך. למחרת, בדיקת CT אבחנה אותו עם בליטה מפושטת. התובע תבע פיצויים בטענה שהפגיעה נגרמה כתוצאה מתקרית העבודה, או לחילופין, שניתן לראות בה פגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה. בית הדין הכיר בהתרחשות האירוע המקרי, כפי שתואר על ידי התובע, אך דחה את התביעה בגין מיקרוטראומה. בית הדין מינה את ד"ר אלכסנדר רוזנטל כעד מומחה להערכת מצבו הרפואי של התובע ולקביעת הקשר הסיבתי בין אירוע העבודה לבין הפגיעה. ד"ר רוזנטל סבר כי פגמי התובעת היו שינויים ניווניים וחוקתיים שהתפתחו עם הזמן ולא נגרמו כתוצאה מאירוע העבודה. עוד קבע כי האירוע המתואר לא השפיע על היווצרותם של ליקויים אלה. התובע והנתבע הורשו להגיש שאלות הבהרה לעד המומחה. שאלות התובעת התמקדו בפרשנותו של המומחה לספרות הרפואית ותחולתה בעניינו של התובע, ואילו הנתבעת ביקשה לערער על הצורך בשאלות נוספות וביקשה הבהרות לגבי אבחנת המומחה. המומחה סיפק תשובות מפורטות לשאלות ההבהרה, תוך שמירה על חוות דעתו המקורית כי מצבו של התובע לא נגרם כתוצאה מתקרית העבודה. פסק הדין, שניתן בהיעדרם של הצדדים, אפשר לתובע להעביר מאמרים נוספים לעד המומחה מבלי להגיש שאלות הבהרה נוספות. המומחה התבקש באופן ספציפי לשקול מחדש את תשובותיו לשתי שאלות, הנוגעות לדמיון בין תיאור הפגיעה על ידי התובע לבין המנגנונים המוזכרים בכתבות. בית הדין הדגיש כי המומחה כבר הוכיח הבנה לאפשרות של קשר סיבתי ועליו להמשיך ולבחון את תגובתו לאור הסעיפים הנוספים שניתנו. הנתבע נדרש להגיש את המאמרים לבית הדין בתוך פרק זמן קצוב.