המ"ש 140-08-24

תקציר

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד המשפט בגין דו"ח על עבירת מהירות. המבקשת טענה כי לא קיבלה את הודעת הקנס, אך בית המשפט מצא כי ההודעה נשלחה לכתובתה הרשומה והוחזרה כ"לא נדרשת", המהווה מסירה כדין. בית המשפט קבע כי המבקש לא סתר את חזקת המסירה והרים את נטל ההוכחה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי לא נגרם עיוות דין, שכן המבקשת לא הביאה כל ראיה תומכת לתביעתה מלבד תצהירה. הבקשה הוגשה גם כשנה ושלושה חודשים לאחר מתן הדו"ח, דבר שבית המשפט ראה בו שיהוי מופרז, ומשכך, נסיבותיו האישיות של המבקש לא הצדיקו את היענות לבקשה. במקום זאת, בית המשפט העדיף את האינטרס הציבורי בסופיות הדיונים. לפיכך, בהיעדר טעמים מוצדקים וחשש לעיוות דין, נדחתה הבקשה. החלטה זו התקבלה ללא שימוע, שכן בית המשפט לא מצא צורך בבירור עובדתי.