ת"פ 29194-01-22

תקציר

השופט מקבל את בקשת הצדדים לקבוע בנפרד את העונש בתיק העיקרי (אלימות במשפחה) ובתיק התעבורה. השופט קובע את טווח הענישה המתאים לתיק העיקרי שבין עבודות שירות ועד שנת מאסר, ולתיק התעבורה בין עבודות שירות ועד 14 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נוספים כגון פסילה לנהיגה. השופט מכיר בשיקולים השיקומיים בתיק, אך נותן עדיפות לעקרון המידתיות. על הנאשם נגזרו 4 חודשי מאסר בגין התיק העיקרי ו-7 חודשי מאסר בגין תיק התעבורה, שירוצו במקביל. עונשי המאסר משולבים עם צו מבחן ל-12 חודשים ופסילה מהחזקת רישיון נהיגה למשך 18 חודשים. חלק מתקופות המאסר הן על תנאי, כלומר הנאשם לא ירצה אותן אלא אם כן יפגע שוב בתוך תקופה קצובה. השופט מציין את מורכבות האינטרס הציבורי, את הצורך בהרתעה ואת הכדאיות שבהשקעה בהליכי שיקום. פסק הדין מביא בחשבון גם את עמדת הקורבן, שהביעה את רצונה בעונש מקל. השופטת מדגישה את חשיבות הישגיו הטיפוליים של הנאשם ואת הצורך לשמרם. לבסוף, השופט מורה להחזיר את המוצגים ומעניק זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.