ת"א 6448/04

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגישה עיריית ירושלים נגד ששון לוי, בדרישה לשלם 2,518,721.48 ₪ עבור ארנונה וצריכת מים עבור נכס מקרקעין שברשותו. לוי ביקש להתגונן מפני התביעה, בטענה כי לא היה המחזיק בנכס בחלק מהתקופה בה הוטלו המסים, וכי הנכס אינו חייב בארנונה בשל מצבם הירוד של המבנים בו. לחילופין, טען כי העירייה חייבת לו יותר מהסכום שהיא תובעת, בשל תשלומים שונים ששילם לה בעבר. בית המשפט בחן כל אחת מהטענות ומצא כי התביעה לתקופה שבין 1.1.95 ל-1.6.97 התיישנה ועל כן דינה להידחות. בית המשפט דחה גם את תביעתו של לוי להחזר תשלומים מהעירייה, וקבע כי היא לא הוכחה ואף התיישנה. באשר לשאלת זהותו של המחזיק בחלקה, מצא בית המשפט כי לוי החזיק בפועל בנכס בתקופה הרלוונטית והיה חייב בתשלום הארנונה שהוטלה עליו. עם זאת, בית המשפט מצא כי חיוב הארנונה הרטרואקטיבי שהוטל על לוי בתקופה שבין 1995 ל-1999 היה בלתי חוקי, ולכן יש לדחות גם את התביעה לתקופה זו. בית המשפט בחן את התביעה לתקופה שבין שנת 2000 לשנת 2003 ומצא כי לוי לא מיצה את הסעדים המנהליים העומדים לרשותו ולכן אינו יכול להעלות את טענותיו במסגרת ההליך הנוכחי. עוד מצא בית המשפט כי לא התקיימו התנאים לפטור את הנכס מארנונה, כפי שנקבעו בפקודת העיריות. בית המשפט קיבל את דוחות החיוב שהציגה העירייה כראיה לכאורה וקבע כי לוי חייב לעירייה 1,713,873 ₪ עבור ארנונה לשנים 2000-2003, בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות בסך כולל של 10,000 ₪. לבסוף, בית המשפט הורה ללוי לשלם את הסכום לעירייה בתוך 30 יום, ובמקרה של אי תשלום יתווספו הפרשי ריבית והצמדה.