ת"א 8141/06

תקציר

התובע, חשמלאי המועסק על ידי העירייה הנתבעת, נפגע בתאונת עבודה כאשר סולם עליו טיפס החליק והוא נפל ושבר את כף רגלו. הוא תבע את העירייה על רשלנות, בטענה שלא סיפקה הוראות בטיחות וציוד נאותים. העירייה התנערה מאחריות וטענה כי רשלנות התובע גרמה לתאונה. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והגיע למסקנה כי העירייה הפרה את חובת הזהירות שלה בכך שלא סיפקה הנחיות ואמצעי בטיחות נאותים לעבודה בגובה. באופן ספציפי, העירייה לא הוציאה הנחיות רשמיות, לא פיקחה על נוהלי העבודה ולא אכפה תקנות בטיחות. יתר על כן, ניסיונו של התובע לא פטר את העירייה מחובותיה, שכן ניסיון יכול להוביל עובדים לזלזל בכללי הבטיחות. עם זאת, בית המשפט לא מצא את התובע רשלן באופן תורם, שכן הוא פעל על פי שיטות העבודה של עמיתיו המנוסים. באשר לפיצויים, פסק בית המשפט לתובע 76,125 ₪ בגין הפסדי שכר במהלך היעדרותו, 175,000 ₪ בגין אובדן השתכרות בעבר לאחר החזרה, ו-400,000 ₪ בגין אובדן השתכרות עתידי, המשקף את יכולתו המופחתת בגין שעות נוספות ועבודה בכוננות. כמו כן נפסקו לתובע 50,000 ₪ בגין הגדלת הוצאות הניידות, 40,000 ₪ עבור סיוע לצד שלישי במהלך החלמתו והמגבלות שבאו בעקבותיה, ו-100,000 ₪ בגין כאב וסבל. מנגד, בית המשפט לא פסק כל פיצוי בגין התאמות דיור, שכן התובע לא הביא ראיות מספיקות. הניכויים היו אמורים להתבצע מסך הפיצויים בגין תשלומי המל"ל וכל התשלומים שהתקבלו מהעירייה במהלך תקופת אי הכושר של התובע. לבסוף חויבה העירייה לשאת בהוצאות המשפט של התובע, לרבות שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי.