ת"פ 4436-12-23

תקציר

השופט במקרה זה שקל בכובד ראש את הנחיות הענישה בשתי עבירות שביצע הנאשם: הצתה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בגין עבירת ההצתה קבע השופט כי טווח הענישה הראוי הוא בין 16 ל-40 חודשי מאסר, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו, בפוטנציאל הנזק שנגרם ובמדיניות הענישה הרווחת. עבירה זו בוצעה לאחר שהנאשם, יחד עם אדם נוסף בשם מוסטפא, תכננו להצית רכב השייך למתלונן על רקע סכסוך אישי. מוסטפא הסית את הקטין לבצע את ההצתה, בעוד הנאשם מילא תפקיד משנה, העביר את בקבוק הנוזל הדליק וסייע לקטין להימלט. הנזק שנגרם בפועל נאמד בכ-50 אלף שקל, ללא נזקי גוף. העבירה השנייה, הפרעה לשוטר, אירעה כחצי שנה לאחר מכן, כאשר הנאשם הזדהה בכזב במחסום משטרתי, ביודעו שהוא מבוקש לחקירה. בגין עבירה זו, השופט קבע את טווח העונש ההולם בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר, שייתכן ששימשו כעבודות שירות, יחד עם העונשים הנלווים. בקביעת העונש הכולל שקל השופט גורמים מקלים כגון הודאתו המוקדמת של הנאשם, הבעת החרטה שלו וגילו הצעיר. עם זאת, היה על השופט להתחשב גם בעברו הפלילי הקודם של הנאשם, שכלל הרשעות בעבירות נשק ושוד בנסיבות מחמירות. באיזון בין גורמים אלה, גזר השופט על הנאשם 20 חודשי מאסר בגין הצתה, לצד שני מאסרי מאסר על תנאי של 10 חודשים ו-5 חודשים בגין האישומים המתאימים, והורה לנאשם לשלם 10,000 ₪ פיצויים לבעלי הרכב בתוך 120 יום. השופט הדגיש כי גזר הדין נועד להשיג הלימות, הרתעה, ובתקווה גם שיקום הנאשם. לנאשם יש זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון תוך 45 יום.