פ"ל 2308-07-18

תקציר

הנאשם הורשע בנהיגה בשכרות ובנהיגה בזמן פסילה, ונגזר עליו לשלם קנס של 3,000 ₪ בשישה תשלומים חודשיים, הארכה של שבעה חודשים ממאסר מותנה קודם, פסילה של 12 חודשים מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה על תנאי למשך שלוש שנים, התחייבות בסך 10,000 ₪ שלא לבצע עבירות במשך שלוש שנים, 300 שעות עבודות שירות, וצו מבחן ל-12 חודשים. בית המשפט שקל את שיקומו המוצלח של הנאשם ובחר שלא להטיל עליו עונש מאסר, למרות חומרת העבירות. הקלה זו מוצדקת בשל שיקומו המשמעותי של הנאשם, שכן הוא לקח אחריות, שינה את אורח חייו ושב לעבודה. כמו כן, בית המשפט התחשב באוזלת ידו של הנאשם בתקופת העבירה ובצורך שלו לעבוד עם רכב, ולכן לא הטיל פסילה נוספת. גזר הדין נועד לעודד את הנאשם להמשיך בשיקומו ולקיים חיים נקיים מפשיעה, תוך התחשבות בחומרת העבירות ובצורך בהרתעה. בית המשפט הגיע למסקנה כי עונש זה מידתי בנסיבות העניין והעניק לנאשם זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.