עפ"ת 2449-11-11

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים, שהרשיע את המערער בנהיגה בשכרות וגזר עליו קנס בסך 360 ₪, פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 24 חודשים וחודשיים נוספים של פסילה על תנאי למשך שלוש שנים. האירוע התרחש בעת שהמערער נהג תחת השפעת אלכוהול, בריכוז של 405 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף. המערער טען, כי עד התביעה הודרך על ידי המשיב טרם העיד, דבר שהמשיב הכחיש. כן העלה המערער מספר השגות ראייתיות, אשר נדחו על ידי בית המשפט לתעבורה, כמו גם ערעורו להקלה בעונש בשל נסיבות אישיות. המערער טען כי הוא זקוק לרישיונו לצורך הסעה לטיפולים ומהם בעקבות אירוע טראומטי שחווה. עם זאת, השופט מצא כי טענותיו של המערער חסרות שחר, כי לא היה אימון עדים, וכי נסיבותיו של המערער אינן מצדיקות הפחתת עונש, במיוחד נוכח היעדר הקשר בין הצורך ברישיון לבין טיפוליו. לפיכך דחתה השופטת את הערעור ואישרה את פסק דינו וגזר דינו של בית המשפט לתעבורה.