ער"מ 27379-04-23

תקציר

שירה אייזנטל ערערה על החלטת כבוד הרשם פ. נויווירט מיום 7.2.2023 בעניין אגרות בית המשפט. הרקע לתיק היה תביעה כספית שהוגשה נגד אייזנטל בבית משפט השלום בבית שמש. אייזנטל הגיש בעבר פעמיים בקשה להקפאת הליכים בבית משפט השלום, ושתיהן נדחו. בעקבות הדחייה השנייה הגיש אייזנטל בקשה למתן רשות ערעור, שהתקבלה. לאחר שבית משפט השלום דחה את הבקשה, הגיש אייזנטל בקשה למתן רשות ערעור על החלטה זו, אותה דחה בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון דחה גם את בקשתה המאוחרת יותר של אייזנטל לחופשה כדי לערער על דחייה זו, וחייב אותה בהוצאות. אייזנטל טענה כי תקנה 18(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), הפוטרת מערערים מתשלום אגרות בגין ערעורים עוקבים, צריכה לחול על עניינה. עם זאת, הסכים בית המשפט המחוזי עם המשיבים, לרבות מדינת ישראל וצ.צ. משכנות - יצחק בע"מ, כי תקנה 18(ב) חלה רק על ערעורים על פסקי דין ולא על בקשות למתן רשות ערעור על החלטות ביניים. בית המשפט הדגיש את ההבחנה בתקנות האגרות בין ערעורים לבין בקשות רשות ערעור, וכן את ההבדל המהותי בין התנגדות להחלטת ביניים לבין פסק דין. עוד ציין בית המשפט כי האגרה המשולמת בגין ערעור גבוהה משמעותית מזו המשולמת בגין בקשת רשות ערעור, מה שמצביע על כך שתקנה 18(ב) אינה חלה על האחרונה. זאת ועוד, בית המשפט התייחס להחלטות קודמות בתיקים דומים שהגישה איזנטל, אשר דחו את פרשנותה לתקנה 18(ב). בסופו של דבר דחה בית המשפט המחוזי את הערעור והורה לאייזנטל לכסות את הוצאות המשיבים, לרבות שכ"ט עורכי דין, בסך 2,500 ₪. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 23.5.2023.