עת"מ 8436/08

תקציר

פסק הדין עוסק בעתירה שהגיש תושב האזור, הנמצא בהליך איחוד משפחות עם אשתו, תושבת קבע ישראלית. התהליך החל בשנת 1994 ואושר בשנת 1999. למרות האישור, שהותו של העותר בישראל הוארכה מדי שנה באמצעות היתרים. העותרים חלקו על עמדת משרד הפנים לפיה חוק הוראת השעה מונע שדרוג מעמדו של העותר לרישיון לישיבת ארעי. העותרים טענו כי הם זכאים למעמד משודרג, במסגרת ההליך המדורג, שלא ניתן למרות שיהוי יתר מצד משרד הפנים בטיפול בבקשתם. בתוך כך, טען משרד הפנים כי יש לדחות את העתירה מחמת שיהוי וכי העותרת אינה זכאית למעמד משודרג לפי חוק הוראת השעה. עם זאת, השופט פסק לטובת העותרים. השופט טען כי היה שיהוי בלתי מוצדק מצד משרד הפנים בטיפול בבקשה לאיחוד משפחות. השופט ציין כי זמני הטיפול בהארכת ההיתרים של העותר חרגו מלוחות הזמנים הסבירים שהתווה משרד הפנים עצמו. כמו כן, דחה השופט את טענת המשרד כי יש לדחות את העתירה בשל השיהוי של העותר בהגשת הבקשה, וקבע כי העותרים פעלו בסבירות. השופט התייחס לפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון שקבע קריטריון חדש לשדרוג מעמדם של מבקשים ששדרוגם התעכב בשל טעויות או עיכובים בלתי מוצדקים של המשיב. על יסוד פסק דין זה הגיע השופט למסקנה כי יש לשדרג את מעמדו של העותר לרישיון לישיבת ארעי, בכפוף להיעדר כל מניעה פלילית או ביטחונית ולמילוי דרישות אחרות. כמו כן החליטה השופטת שלא להטיל על המשיב הוצאות כלשהן, בהתחשב בנסיבות המקרה. פסק דין זה מחייב למעשה את משרד הפנים להעניק לעותר רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, ובכך מסמן ניצחון לעותרים בחיפושם אחר מעמד משודרג.