בד"מ 121/13

תקציר

גזר הדין המדובר עוסק בהליך משמעתי נגד עורך דין הר אבן דינה, שהורשע בשתי קבוצות של עבירות על ידי בית המשמעתי המחוזי. העבירה הראשונה מתייחסת להעלאת טענה עובדתית בתביעת מזונות, בידיעה שאינה אמת. העבירה השנייה נוגעת להתבטאויות פסולות ולא ראויות של דיאנה כלפי לקוחה לשעבר, שהגישה נגדה תלונה, וכלפי ועדת האתיקה המחוזית, וכינתה אותן בזויות ומטורפות. עורך הדין זוכה מאשמת אי סיוע לבית המשפט ושיבוש הליכי משפט. שני הצדדים הציגו את טיעוניהם בעד ונגד הענישה. המתלונן ביקש להטיל עליו חודשיים השעיה בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי, לצד קנס ותשלום פיצויים. בינתיים, ביקשה הנאשמת נזיפה ללא עונשים נוספים, בנימוק של מעמדה הוותיק של עורכת הדין, שמה הטוב ומעמדה הטוב, כמו גם בריאותה הרופפת והיעדר עבר משמעתי. בית המשפט קבע כי טווח הענישה ההולם במקרה זה נע בין נזיפה לבין השעיה בפועל של שישה חודשים, לרבות עונשי ביניים אפשריים שונים. בגזר דינו של הנאשם שקל בית המשפט את הפסיקה, את נסיבות העבירות ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם. הם החליטו שלא לגזור עונש של השעיה בפועל, מתוך סברה שמדובר בסטייה ממדיניות ענישה אחידה. תחת זאת, בית המשפט בחר בנזיפה והורה לעורך הדין לשלם את הוצאות המתלוננת, תוך שהוא דוחה את הבקשה לחייבה לשלם את הוצאות העמותה. בית המשפט סיים את דבריו בהדגשת הזכות לערעור כדין ולפרסום מקובל, והזמין את הצדדים לדיון בנושא.