רע"א 3923/24

תקציר

בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, והדגיש כי החלטות פרוצדורליות, כגון תיקון כתבי טענות, נתונות לשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי. בתי המשפט לערעורים בדרך כלל אינם מתערבים בהחלטות אלה, אלא אם כן נסיבות חריגות מצביעות על סתירה משפטית, עיוות דין או חוסר סבירות קיצוני. במקרה זה, לא נמצאו נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. כאשר מוגשת בקשה לתיקון כתבי טענות, על בית המשפט לשקול גורמים שונים לרבות העיתוי, האופי וההשלכות של התיקון על ההליך, וכן את התנהלות הצדדים. התקנות האחרונות מציעות גישה מחמירה יותר לתיקונים כדי להבטיח יעילות ועיתוי בהליכים אזרחיים. בית המשפט ציין את ההבחנה בין תיקונים להוספת עילות תביעה חדשות לבין תיקונים הכרוכים בשינויים עובדתיים או צירוף צדדים חדשים, בדרך כלל תוך הסתייגות מתיקונים המציגים ראיות שונות באופן מהותי, במיוחד בשלב מאוחר של ההתדיינות. כאן, למרות שהמבקש ביקש לתקן את התביעה על ידי הוספת שישה פרסומים חדשים שהוצאו לאחר התביעה המקורית, תוך יצירת עילות תביעה חדשות, מצא בית המשפט כי פרסומים אלה קשורים באופן מהותי לתביעה הראשונית. למרות הפוטנציאל להחלטה אחרת, בית המשפט אישר את החלטת בית המשפט הפרוצדורלי, וציין כי מתן התיקון ישבש את השלמת ההליכים המקדמיים וישפיע על לוח הזמנים להגשת ראיות, ובכך יכביד על ההליך. המבקש עדיין יכול להציג את הפרסומים המאוחרים כראיה נוספת לטענה הקיימת, בכפוף לאישור בית המשפט המחוזי. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע נדחו, ללא צו להוצאות בשל היעדר תשובה.