ת"א 40408-01-16

תקציר

פסק הדין דן בזכאותם של התובעים לפיצוי בגין הפקעה שהתרחשה לפני שנים. בית המשפט פוסק לטובת תביעת התובעים, וקובע כי הלכת רוטמן, המחייבת פיצוי מלא בגין הפקעה, חלה בדיעבד. משמעות הדבר היא כי התובעים זכאים לפיצוי בגין ההפקעה הראשונה. השופט שוקל את תחולתו הרטרוספקטיבית של פסק דין רוטמן ומגיע למסקנה כי הוא סביר וראוי, חרף העלויות המשמעותיות הפוטנציאליות לקופה הציבורית. שינויים הלכתיים והסתמכות על מצבים משפטיים קודמים נידונים, אך השופט מצדד בתובעים ומציין כי הזכות החוקתית לקניין נפגעת ללא פיצוי מלא. יתר על כן, השופטת מדגישה כי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענותיהם בדבר הסתמכות והוצאות משמעותיות. השופט מתייחס גם לתקופת ההתיישנות ומוצא כי התביעה הוגשה בתוך תקופת המעבר, ודוחה את הטענה כי פג תוקפה. בנוסף, השופט אינו מקבל את הצעת המדינה להחזיר את הבקשה לפיצויי סבל לדיון נוסף וסבור כי יש לסיים את העניין. כתוצאה מכך, זכאים התובעים לפיצוי בגין ההפקעה הראשונה, על פי דו"ח השמאות, והנתבעים נדרשים לפצות את התובעים בגין חלקם בשכר טרחת המומחה שמונה על ידי בית המשפט, וכן בשכר טרחה והוצאות נוספות. הסכומים ישולמו תוך 30 יום, אחרת יהיו כרוכים בהפרשי הצמדה וריבית.