ת"פ 28838-03-12

תקציר

הנאשם הואשם בניסיון שידול לשוד, שוד והפרת צו כדין בעקבות אירוע שהתרחש ב-12 במרץ 2012, בעת שהיה במעצר בית. על פי כתב האישום, הנאשם יצא עם שני חברים והציע להם לגנוב תיק מאישה מבוגרת. זמן קצר לאחר מכן, הוא הבחין באישה נוספת נושאת תיק ומשך בכוח את התיק מכתפה, קרע את הרצועה ונמלט איתה. התיק נמצא מאוחר יותר נטוש כשחלק מתכולתו חסרה. הנאשם הודה בהפרת הצו החוקי ובגניבת התיק, אך טען כי הדבר לא נעשה בכוח. השופט ניתח את עדויותיהם של הנאשם ושני חבריו, שטענו כי לא הסכימו להצטרף אליו לשוד ונמלטו מהמקום כשהבינו את המתרחש. השופט העדיף את עדויותיהם של שני החברים, ומצא אותן אמינות יותר מאשר אמירותיו הבלתי הגיוניות והמשתנות של הנאשם. נמצא כי השוד היה כרוך באלימות, שכן רצועת התיק נקרעה במהלך הגניבה, ומעשיו של הנאשם היוו שוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין. עוד קבע השופט כי התבססה כוונתו של הנאשם לבצע את השוד. עם זאת, האישום של ניסיון שידול לשוד לא הוכח, שכן התנהגותו של הנאשם לא היוותה שכנוע או עידוד, והיא לא הייתה מתוכננת. כמו כן, דחה השופט את טענת ההגנה של הנאשם, שכן נמצא כי לחבריו לא הייתה כל ידיעה מוקדמת או מעורבות בשוד. הנאשם הורשע בשוד והפרת הוראה כדין וזוכה מניסיון שידול לשוד. פסק הדין ניתן בנוכחות התובע, הסנגור והנאשם.