עת"מ 61985-02-19

תקציר

פסק הדין דן בעתירתה של בזק, חברת התקשורת המובילה בישראל, נגד החלטת מנכ"ל משרד התקשורת להטיל עליהם עיצום כספי. העתירה נדחתה. בית המשפט קבע שתי נקודות מוצא: היקף השאלות להכרעת בית המשפט והיקף ההתערבות השיפוטית בהכרעתה של רשות ציבורית. נקבע כי בזק אינה יכולה לתקוף בעקיפין את החלטת השר והייתה צריכה לתקוף אותה ישירות. השלכותיה של קביעה זו הגבילו את היקף הדיון. בית המשפט גם קבע את הפרמטרים לביקורת שיפוטית על ההחלטה, שהם שהביקורת מוגבלת באופייה ובית המשפט אינו יכול להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתו של הרשות השלטונית. בית המשפט בחן כל אחת מטענותיה של בזק ומצא כי הן חסרות שחר. ראשית, נקבע כי חובת ההיוועצות לוועדה המייעצת לעיצומים כספיים קוימה, ודחה את טענותיה של בזק בדבר התייעצות חלקית. שנית, בית המשפט מצא כי זכותה של בזק להציג את טענותיה בעל פה לא נפגעה, שכן היו לה הזדמנויות רבות לעשות כן לאורך כל ההליך. שלישית, בית המשפט קבע כי לא ניתן לדון בשאלות של היתכנות והפרת חובה, שכן בזק לא הייתה רשאית לתקוף את החלטת השר בעקיפין. גם טענות אחרות בדבר ההצדקה להטלת סנקציות, התמשכות הפיקוח והאכיפה הבררנית נדחו. לבסוף, בית המשפט מצא כי החלטת המנכ"ל לגופו של עניין הייתה סבירה והייתה לה תשתית ראייתית. משכך, נדחתה העתירה, והוטל על בזק לשאת בהוצאות המשיבים.