ה"פ 8946-11-11

תקציר

המבקש והמשיבים התקשרו בהסכם לפיו המבקש יבנה עבור המשיבים חמש יחידות דיור על חלקת קרקע. ההסכם היה שילוב של שיקולים כספיים ומסירת דירות. המבקש סירב למסור את הדירות ועמד על תשלום תמורה כספית בלבד, מה שהוביל את המשיבים לבטל את ההסכם. המבקשת ערערה על הביטול וטענה כי יש לאכוף את ההסכם. בית המשפט מצא כי המבקש הפר את ההסכם בכך שסירב למסור את הדירות. בית המשפט קבע, כי לשון ההסכם, על נספחיו, מלמדת בבירור על התחייבותה של המבקשת להעניק דירות למשיבים. מכירת הדירות תמורת תמורה כספית הייתה רק כדי להחזיר הלוואה. בית המשפט התייחס גם לסוגיות פרוצדורליות שונות שהעלו הצדדים ומצא כי טענות המשיבים בדבר השתק החברה והמשפט התקבלו באופן חלקי. נפסק כי התנהלות המבקשת, לצד דיווח על עסקת קומבינציה לרשויות המס, חיזקו את הפרשנות לפיה ההסכם כרוך במסירת דירות. עוד קבע בית המשפט כי אין באפשרותו להכריע איזה משני הנספחים להסכם תקף, אך סוגיה זו לא השפיעה על ההחלטה. עוד צוין, כי טענת המשיבים כי המבקש לא היה מוסמך לחתום מטעמם על מסמכים מסוימים לא הוכחה. לגופו של עניין, בית המשפט פירש את ההסכם בהתאם לכוונת הצדדים, כפי שמשתמע מלשון החוזה, ומצא כי המבקשת התחייבה למסור דירות. לפיכך, התעקשותו של המבקש על שיקולים כספיים היוותה הפרה בלבד. בית המשפט הורה למשיבים לשלם את היטל ההשבחה ועם השלמת הבנייה על המבקש למסור למשיבים את הדירות שצוינו. ההסכם היה אמור להתממש ככתבו וכלשונו, ומונה כונס נכסים שיבטיח את קיומו. שני הצדדים פעלו בחוסר תום לב, ולכן לא נפסקו הוצאות.