בש"א 5077/08

תקציר

המבקשים ביקשו צו מניעה זמני שימנע מהמשיבה לשלוח שני כלבי פומריאן שהובאו מתאילנד חזרה לארץ מוצאם עד להכרעה בעתירתם המנהלית להחזקת הכלבים בישראל. הכלבים נתפסו על ידי פקידי המכס משום שהמבקש לא הצליח להמציא רישיון יבוא. המבקשים טענו כי החזרת הכלבים תהווה עבירה על חוק צער בעלי חיים שכן היא תגרום סבל לבעלי החיים, וכי ההחלטה שרירותית ומפלה, כפי שמעיד נוסע אחר שנכנס לארץ עם שני כלבים מאותו גזע באין מפריע. המשיב טען כי לבית המשפט אין סמכות לדון בנושא, וכי מעשיהם מוצדקים על פי פקודת מחלות בעלי חיים ותקנות היבוא. עוד נטען, כי המבקשים לא הביאו ראיות לסבל פוטנציאלי וכי הכלבים לא יתקבלו בתאילנד, וכי המבקשים עצמם לא מילאו אחר הדרישות לפטור מתקנות הייבוא. השופט קבע כי למרות שלבית המשפט הייתה סמכות, בקשת המבקשים נעדרת עילה, שכן מעשיו של המשיב היו מוצדקים על פי החוק. יתר על כן, השופט מצא כי טענות המבקשים בדבר סבל פוטנציאלי והיעדר קליטה בתאילנד אינן נתמכות ואינן משכנעות. לפיכך, הבקשה לצו המניעה נדחתה, וניתן היה לשלוח את הכלבים חזרה לתאילנד, כאשר המשיב נדרש למסור למבקשים הודעה של 24 שעות מראש על פרטי הטיסה. המבקשים חויבו לשלם הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ לקרן לרווחת בעלי חיים.