עת"מ 13362-12-10

תקציר

במכרז המדובר נדרשו המשתתפים לצרף היתר כיבוי אש תקף בעת הגשת הצעותיהם, אשר סווג כתנאי סף במסמכי המכרז. העותר טען כי הדרישה אכן מהווה תנאי סף וכי ועדת המכרזים פעלה באופן בלתי ראוי בכך שאפשרה לשניים מהמציעים לתקן פגם זה לאחר המועד האחרון להגשה, ובכך העניקה להם יתרון בלתי הוגן. בית המשפט הסכים עם העותרת כי היתר כיבוי האש הוא תנאי סף וכי החלטת ועדת המכרזים פוגעת בעקרון השוויון בין המציעים. עם זאת, בית המשפט מצא כי לוועדה שיקול דעת לקבוע אם האישורים המאוחרים שהגישו שני המציעים מהווים עמידה בתנאי הסף אם לאו. לפיכך, הוחזר התיק לוועדת המכרזים לדיון נוסף מתוך הבנה כי היתר כיבוי אש הוא תנאי סף. הוועדה תחליט, לפי שיקול דעתה, אם האישורים המאוחרים שהגישו המציעים מהווים התאמה, ואם לא – הצעותיהם ייפסלו. בנוסף, בחר בית המשפט שלא להורות על הוצאות בשל מחדלה הפרוצדורלי של העותרת באי שיתוף כל המשיבים בעתירה וקבלתן החלקית של הטענות. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.