ענמ"ש 9019/04

תקציר

ענייננו בערעור על החלטת המשיב, שניתנה בתפקידו כממונה על הגמלאות של חברי הכנסת, לדחות את בקשת המערער להגדיל את קצבתו מהכנסת. המערער, שכיהן כחבר כנסת למעלה מ-15 שנה והחזיק בתפקיד סגן יו"ר הכנסת, עבד אף הוא בעיריית תל אביב-יפו וזכאי לפנסיה משני המקורות. המחלוקת נסובה סביב תיאום הגמלאות הללו ופרשנות המונח "קביעת שכר" בחוק הגמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון. המערער טוען כי יש לפרש את המונח לטובתו, בהתייחסו לשכר הגבוה יותר שקיבל מהעירייה, אשר יזכה אותו בפנסיה גבוהה יותר מהכנסת. עם זאת, המשיב טוען כי "השכר הקובע" מתייחס לשכר שהרוויח המערער בכנסת. בית המשפט מסכים עם עמדת המשיב, שכן לשון החוק ברורה ומגדירה את השכר הקובע כשכרו של חבר הכנסת. בנוסף, ההיסטוריה החקיקתית והתכלית של ההוראה הרלוונטית תומכות בפרשנות זו. התיקון משנת 1996, שנועד לשפר את תנאי הפרישה של חברי הכנסת, הגדיל את תקרת הפנסיה ל-100% משכר הכנסת הקובע, אך לא התכוון לכלול שכר מעבודות אחרות. זאת ועוד, המשיב כבר העניק למערערת את סכום הפנסיה הגבוה מבין שתי האופציות. אשר על כן, הערעור נדחה, והחלטת המשיב מתקבלת.