ת"פ 50597-10-20

תקציר

השופט הרשיע את הנאשם בתקיפה ואיומים. האירוע החל כאשר הנאשם רצה לצאת מחניון אך רכבו של המתלונן חסם את היציאה. המאבטח לא איפשר למתלונן להיכנס לחניון משום שתעודת הנכה נפלה בתוך הרכב ולא ניתן היה להראותיה. הנאשם איבד את סבלנותו והתקרב לרכב. הוא שלף את המתלונן מהרכב והכה אותו פעמיים תוך שהוא צועק איומים. האיומים נשמעו גם על ידי חברו של המתלונן שהגיע למקום. הנאשם לקח גם את מפתחות הרכב וזרק אותם אך הם נתקעו. המשטרה הוזעקה למקום והגיעה זמן קצר לאחר מכן, הנאשם עזב את המקום אך חזר כשהבין שאין יציאה אחרת. השוטרת ניסתה להרגיע את הרוחות ולבסוף אפשרה למתלוננת להיכנס לחניון. השופט בחן את עדויות המתלונן וחברו ומצא כי הן אמתיות. השופט בחן גם את הצילומים ממצלמות הגוף של המשטרה שתמכו בתזת התביעה. השופט לא מצא את עדותו של הנאשם אמינה. למרות שהיו סתירות מסוימות בעדויות עדי התביעה, השופט סבר כי מדובר בטעויות כנות ולא בשקרים מכוונים. השופט התייחס גם לכשלי החקירה אך לא מצא בהם כדי לפגוע באופן משמעותי בעניינו של הנאשם. ככלל, השופט השתכנע באשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר ולכן הרשיע אותו בתקיפה ובאיומים כלפי המתלוננת, אך לא כלפי בנה של המתלוננת, שכן התביעה לא הצליחה להוכיח זאת מעבר לספק סביר.