בר"מ 403/20

תקציר

פסק הדין מקבל ערעור על עתירה מנהלית שלא עמדה במועד הרגיל להגשה של 45 יום. בעוד שהשיהוי של העותר מוכר, כאשר השיהוי הסובייקטיבי המיוחס למבקש נחשב סביר בשל פגרת סוכות והשיהוי האובייקטיבי הקשור לקבלת תרומות חלקית על ידי המועצה, פסק הדין מונע בראש ובראשונה על ידי האינטרס הציבורי ושלטון החוק. העותר, עמותה ציבורית, מעלה חשש משמעותי לניגוד עניינים בפעולות המועצה, הכרוכות בטוהר המידות וברווחת תושבי המועצה – טענות הראויות להישמע ולהתברר לטובת הציבור. ההחלטה לבחון מחדש את סוגיית התרומה על ידי המנכ"ל מצדיקה עוד יותר את הצורך בבחינה מעמיקה לגופו של עניין. מבלי לפגוע בטענות המהותיות, תפקידה של מערכת המשפט בשמירה על האינטרס הציבורי ושלטון החוק מחייב קבלת הערעור ובירור טיעוני העתירה. המועצה תישא בהוצאות המבקש, שנקבעו על סך של 1,500 ₪. החלטה זו מבטיחה כי הערעור יטופל כאילו היה בקשת רשות ערעור, ובסופו של דבר יהפוך את החלטת בית המשפט המחוזי.