בג"צ 5263/94

תקציר

פסק הדין מתייחס לחוק נכים מרדיפות הנאצים בישראל והאם לשר האוצר יש סמכות, ואם כן, האם גם לו חובה, לשקול את האפליה ממנה סובלים חלק מניצולי השואה כתוצאה מהסכם השילומים בין ישראל לגרמניה, בעת עדכון הקצבאות לנכים. החוק, שנחקק בעקבות הסכם השילומים, הביא לכך שחלק מהניצולים קיבלו פיצויים נמוכים יותר ממה שהיו מקבלים מממשלת גרמניה. בית המשפט קבע כי סמכותו של השר על פי החוק אינה מוגבלת לעדכון ההטבות אלא גם מסמיכה אותו להעלות את התעריפים. אמנם השר אינו מחויב להעלות את התעריפים בהתאם לתשלומי ממשלת גרמניה, אך עליו להביא בחשבון את הפגיעה בזכויות הקניין של אנשים עם מוגבלויות ואת ייחוד מצבם בעת הפעלת שיקול דעתו. ההחלטה הנוכחית, שאינה מתחשבת בגורמים אלה, אינה יכולה לעמוד. לפיכך מוחזר העניין לשר האוצר לשקול מחדש את סמכותו כדין ולתת ביטוי לפגיעה בזכויות הנכים, אם כי בית המשפט אינו יכול לקבוע את שיעור הגמול עצמו. פסק דין זה מדגיש גם את מעמדה החוקתי של זכות הקניין ואת חובתן של כל רשויות השלטון לכבדה. לבסוף פוסק בית המשפט לעותרים שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.