ת"צ 43306-02-11

תקציר

בית המשפט מצא כי טענות המבקשים נגד ארבע חברות השכרת רכב, המבקשות לאשר תובענה ייצוגית בשם כל הלקוחות ששכרו מהן רכב, חסרות בסיס משפטי ואין לאשר אותן. טענתם המרכזית של המבקשים בעניין ביטוחי חובה וביטוח צד ג' התבססה על הטענה כי חברות השכרת הרכב אינן רשאיות לגבות מלקוחותיהן מס ערך מוסף (מע"מ) בגין רכיבי ביטוח אלה. עם זאת, בית המשפט מצא כי חברות ההשכרה היו רשאיות לכלול עלויות אלה בתמחור שלהן, שכן הן היו חלק מהוצאות התפעול שלהן. עוד נטען, כי אופן הצגת ההוצאות הללו ללקוחות היה פעמים רבות מטעה, שכן לעיתים הן נרשמו בנפרד מעלות השכירות, דבר המקשה על הצרכנים להשוות בין הצעות שונות. באשר לטענת המבקשים בדבר "ביטוח מקיף", קבע בית המשפט כי רכיב אופציונלי זה, אשר הפחית את אחריות השוכר לנזק לרכב, אינו מוצר ביטוחי. לפיכך, חברות ההשכרה לא נזקקו לרישיון מבטח כדי להציע אותו, כמתחייב מחוק הפיקוח על עסקי ביטוח. בית המשפט הדגיש כי טענות המבקשים על תמחור מופרז לכאורה וכשלי שוק הופנו באופן הולם יותר כלפי הרגולטור, במקרה זה, המפקח על התנועה במשרד התחבורה. ככלל, בית המשפט הגיע למסקנה כי אין אפשרות סבירה שהשאלות שהעלו המבקשים יוכרעו לטובת חברי הקבוצה ודחה את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. בנוסף, חויבו המבקשים לשאת בהוצאות המשיבים בסך של 20,000 ₪ כל אחת עבור שלוש מחברות ההשכרה.