ת"א 47273-11-21

תקציר

פסק הדין דן בסיכויי הצלחתה של תביעה אזרחית, תוך התמקדות בסיכויי המבקש להוכיח את תביעתו נגד המשיבים. המבקש מבקש להוכיח את זכויותיו בחלקת מקרקעין, על סמך שני ייפויי כוח נוטריוניים משנת 1958 ומשנת 1988. המשיבים טוענים כי טענת המבקשים אינה תקפה, וכי זכויותיהם שלהם במקרקעין קודמות ונגזרות מהערות אזהרה שנרשמו לטובתם. השופט מסכם כי בשלב מקדמי זה הציג המבקש טענה לכאורה והוכיח כי טענתו אינה משוללת יסוד. קיימים ספקות לגבי תום ליבם של חלק מהמשיבים וטרם הוכח כי המבקש טעה. השופטת מדגישה כי סיכויי הצלחת תביעתו של המבקש גבוהים מהרף הנדרש, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. לפיכך, השופט פוסק לטובת המבקשים, מעניק להם סעד זמני ומאפשר להם לרשום את הזכויות בחלקה האמורה על שמם, ובכך מונע מהמשיבים להעביר זכויות אלה לצדדים שלישיים עד להכרעה בתביעה העיקרית. המשיבים גם אינם רשאים להשליך זכויות אלה בכל דרך שהיא. השופטת מציינת כי החלטה זו אינה מהווה הודאה או הסכמה מצד המבקש עם אף אחת מטענות המשיבים וכי עדיין ניתן להגיש בקשה לצווי מניעה נוספים בנוגע לחזקה פיזית במקרקעין. הוצאות הבקשה ייקבעו בהליך העיקרי.